בן שמואל ואסתר. נולד ביום י' בתמוז תשי"ז, 9.7.1957 בבואנוס איירס שבארגנטינה (בתאריך זה חל בארגנטינה יום העצמאות).
בן רביעי למשפחה יהודית וציונית שחלומה היה מאז ומתמיד להגיע לישראל. כשגבריאל נולד החליטה אמו לקרוא לו בשמו כיוון שהיה יפה כמו מלאך. אמו הכינה לו אלבום תיעוד של כל השלבים החשובים בהתפתחותו ולתעד כל שלב ושלב: מתי צמחו השיניים, מתי התחיל ללכת ועוד. מבין כל האחים - גבריאל היחיד שזכה לספר זכרונות כזה.

גבריאל עלה ארצה עם משפחתו בשנת 1963 כאשר היה בן חמש וחצי. מקום מגוריהם היה תחילה בקרית-חיים. לאחר תקופה עברו להתגורר בקרית ים אך לאחר מכן חזרו שוב לקרית חיים. גבריאל למד בבתי-ספר יסודיים 'מפלסים' 'אורים' ו'עלומים' אשר בקרית ים, המשיך בחטיבת הביניים בבית-הספר התיכון בקרית חיים וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון על שם א. שוב בקרית-שפרינצק שבחיפה במגמת שרטוט מכונות. גבריאל היה תלמיד מוכשר ומצליח והצטיין במקצועות רבים. בתום לימודיו הוענק לו תואר שרטט-טכני.

עוד בילדותו היה גבריאל ילד יוצא דופן ורגיש בצורה יוצאת מן הכלל. גבריאל היה אוסף כל חיה חופשית (כלבים וחתולים) והיה מביא אותם הביתה כדי שיטופלו בצורה נאותה. עם הזמן הפך גבריאל לצמחוני - דבר שמקובל היום אך פחות בתחילת שנות ה-70 מהסיבה "שאסור להרוג חיה אחת כדי להאכיל אחרת".

גבריאל היה "היפי" עם שיער ארוך מאוד ונהג ללכת יחף. באותה תקופה החליט להקים קומונה ולחיות חיי שותפות, זאת בשונה מבני גילם, עם בחור נוסף ושתי בחורות.

גבריאל היה תחילה פציפיסט ובשל כך חשב לסרב להתגייס. האמת המוחלטת והחיפוש אחריה היא שליווה אותו. בהמלצת חבריו כתב מכתבים ושירים מסמרי שיער שלימים נמצאו במגירתו לאחר פטירתו. עם הזמן שונתה החלטתו וגבריאל החליט שאם הוא מתגייס אז את שירותו יעשה רק ביחידה קרבית.

גבריאל גויס לצה"ל בנובמבר 1975 והוצב לחיל-ההנדסה. יחידה שהיה גאה בה מאוד. לאחר הטירונות השתלם בקורס-פלסים ובקורס-מ"כים של חיל- ההנדסה. כעבור זמן נשלח לקורס מש"קי חיל-ההנדסה, סיימו בהצלחה ונשלח לגדוד-הנדסה במרכז הארץ, כמש"ק-פלסים. על-אף קשיי הקליטה הראשונים הצליח להתאקלם מהר בחברה החדשה והתערה היטב בחיי הצבא. מספר מפקד הבסיס: "גבריאל התגלה כמש"ק רציני ומסור וזכה להוקרת מפקדיו וחבריו. תפקידו האחרון היה אחד מהתפקידים הקשים ביותר שניתן להטיל על חייל בדרגתו ובמקצועו, והוא מילאו במסירות ובאחריות על-אף ששאף לתפקידים אחרים".

גבריאל אותר לקורס קצינים שממנו הודח בשל אי הבנת תרגיל מסוים. למרות זאת פעל רבות על מנת לחזור לקורס פעם נוספת - דבר שאליו לא זכה להגיע.

את המשך שירותו ביצע כמש"ק חימוש בבית הספר של הנדסה קרבית ב"הדוריים". חוסר הסדר וההזנחה באזור הבונקרים הפריע מאוד לגבריאל ובשל כך רצה להגיע לשיחה עם מפקד הבסיס. גבריאל התראיין אצל קצין החימוש וסגן מפקד הבסיס, אך לראיון מפקד הבסיס לא זכה להגיע.

ביום ו' באב תשל"ז (21.7.1977) נפל גבריאל בעת מילוי תפקידו בעת הכנות השטח לביקורת מפקד הבסיס כאשר פינה תחמושת. רימון שנפל גרם למותו של גבריאל במקום. מש"ק נוסף בשם מור יוסף  שהיה עימו נפצע אנושות ונפטר בזמן הטיסה שפינתה אותו לבית החולים.
גבריאל הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבחיפה. השאיר אחריו הורים, אחים ואחיות.

משפחתו תרמה נברשת לזכרו לבית-הכנסת שביחידתו.